גישור במקום משפט

גישור במקום משפט

בהליך הגישור ניתן להגיע בסיום סכסוך לשביעות רצון שני הצדדים.
הליך גישור נועד על מנת לא להגיע לבית המשפט בו צפויה להתקבל החלטה חד צדדית על ידי השופט היכולה לקפח את אחד הצדדים. הליך הגישור, מאפשר מרווח תמרון גדול מאוד בדרך למציאת פתרונות לסכסוך.

להלן סיפור מחלוקת :

יזם פרויקטים (להלן – התובע) וקבלן מבצע (להלן – הנתבע) בנו במשותף קומפלקס חנויות ומשרדים רחב ידיים. בגמר הבניה טוען התובע כי הנתבע נותר חייב לו 350,000 דולר. הוא נתקל בסירוב הנתבע לשלם. טוען הנתבע, בטענה הפוכה,  כי התובע הוא זה שחייב לו 350,000 דולר.                                                                                                     

המחלוקת הנ"ל הגיע למשרד מגשר כאשר הצדדים ביקשו ממנו, כבעל מקצוע וללא הוראה שיפוטית, לשמש להם מגשר ולפתוח בהליך גישור – הליך וולונטרי חוץ שיפוטי, בו צדדים לסכסוך האזרחי (לא פלילי) מבקשים מצד שלישי בלתי תלוי, ניטרלי ואובייקטיבי לסייע להם להגיע לפתרון הסכסוך/המחלוקת.                                                                                                                                                                        

הסכסוך הנ"ל הסתיים לשביעות רצון הנתבע והתובע על ידי פיצוי כספי, מבלי להיזקק לבית המשפט. כמו כן לא דרשו הצדדים להביא את תוצאות הפישור לבית המשפט על מנת לקבל תוקף של פסק דין שכן הצדדים הגיעו לפשרה בהסכמה, בלחיצת יד.

ביישוב סכסוכים שהגיעו לפתחו של בית המשפט, ובעצת בית המשפט מסכימים שני הצדדים לסכסוך, לפנות להליך חוץ שיפוטי, הליך גישור, במטרה להביא לתום הסכסוך ולהקל בכך על בית המשפט, שזמנו קצר ושפסק דינו עלול לקפח צד מהצדדים, כיוון שפסיקתו כל כולה תלויה בראיות ותחושות הצדק בראי המשפט.  

הגישור הוא הליך וולונטרי לחלוטין מתחילתו ועד לסופו בו כותבים את הסכם הליך הגישור. הליך הגישור הנו כפועל יוצא מהיות מערכת המשפט שעמוסה מאוד. היא זו שראתה לנכון לפתח ולעודד הליך חוץ שיפוטי לפתרון סכסוכים אזרחיים, על ידי קיצור זמן ההתדיינות, בסכסוכים שלדעת בית המשפט ניתנים לפתרון יעיל באופן זה. כלומר, הצדדים לסכסוך מודרכים על ידי בית המשפט לנסות ליישב את הסכסוך באמצעות מגשרים, שהוכשרו להליך זה ושהם אובייקטיביים וניטרליים לחלוטין לגבי הצדדים לסכסוך ומהותו.

הרצון החופשי של הצדדים למחלוקת למצוא פתרון חיובי לתביעותיהם בדרך של שיחה, לאור המטרות והאינטרסים של הצדדים. בשיתוף עם המגשר, להגיע לפתרון יזום על ידי הצדדים, תוך שמירה על עצמאותם בהליך קבלת ההחלטות.

למגשר מותר על פי החוק להשיא עצות לפתרון הסכסוך, אך זכות זו תבוא לביטוי רק אם הצדדים לסכסוך יבקשו זאת במשותף ו/או רק לאחר שכלו כל הניסיונות של הצדדים במציאת פתרון בעצמם.

המגשר חייב להיות ניטרלי לחלוטין ולא תהיה לו עמדה לגבי מהות הסכסוך.

המגשר אינו חייב להיות מומחה בתחום הסכסוך ולמומחיותו גם לא יהיה משקל בהליך הגישור.

בכל שלב משלבי הגישור חלה חובת סודיות מוחלטת והצדדים למחלוקת יכולים לפתוח את סגור לבם ככל שיחפצו. הסודיות המובטחת בהליך הגישור מעוגנת בחוק, קרי כל מסמך או שיח שנעשה במהלך הגישור , לא יהיו ואינם ראיות לצורך התדיינות שיפוטית, אם וכאשר הליך הגישור ייכשל ואחד הצדדים או שניהם גם יחד יחליטו לשוב לבית המשפט ולקבל את הכרעתו.

בכל הליך הגישור לא ייכתב פרוטוקול ולא ייעשה תיעוד של ההליך, למעט שני מסמכים המעוגנים בחוק. 

הראשון קרוי "הסכם הגישור" - בו הצדדים חותמים על נכונותם להליך ומתחייבים להליך ולתשלום שכר טרחת המגשר.

השני קרוי "הסדר הגישור" - בו יחד עם המגשר מנסחים את ההסכמות וההסדרים אליהם הגיעו הצדדים לפתרון הסכסוך. 

הסדר הגישור שייחתם על ידי כל הצדדים להליך, יועבר לבית המשפט על מנת לקבל תוקף של פסק דין מחייב.